פקידת הסעד חטפה התינוק מאימו בעודה מיניקה אותו

"הם לקחו לי את התינוק מהידיים" , ירון אברהם | חדשות 2 | 29/08/16

שירותי הרווחה נכנסו ביום חמישי האחרון לבית החולים בירושלים, ולקחו איתם את תינוקה של ד', הנערה בת ה-15, שטוענת כי ההליך בוצע באכזריות. "לקחו לי אותו מהידיים", היא נשמעת אומרת בבכי. כעת יוצאת ד' למאבק ברשויות, במטרה להחזיר לידיה את בנה.

ד', הילדה בת ה-15 שהרתה לדודה הבגיר, שאת סיפורה הבאנו בשבוע שעבר במהדורה המרכזית, לא האמינה שהרע מכל יקרה – והתינוק שלה יילקח ממנה. ביום חמישי האחרון נכנסו העובדות הסוציאליות של שירותי הרווחה אל בית החולים בירושלים בליווי שוטרים ולקחו את הילד. לטענת פרקליטתה של ד', עו"ד ורדה שטיינברג, ההליך בוצע באכזריות ומבלי לעדכן אותה מראש, לא כל שכן להתחשב במצבה הרגיש של הנערה.

פקידת הסעד הממונה על התיק הבטיחה לעדכן את פרקליטתה של ד' אם תקבל החלטה כתובה מבית המשפט – אבל עשתה זאת רק לאחר שהתינוק נלקח מבית החולים, באישורו של שופט בית המשפט השלום שהורה על העברתו למשפחת קלט חסויה למשך 30 יום.

בקשה להוצאת צו עיכוב ביצוע הוגשה מיידית לבית המשפט המחוזי. זה דחה את הבקשה אבל מתח ביקורת חריפה על רשויות הרווחה. "מצופה שתהיה רגישות מטעם רשויות הרווחה למצב זה שבו קטין נלקח מאמו לאחר שזו נשאה אותוב רחמה כתשעה חודשים", כתב השופט, והורה למחלקת הרווחה להתכנס עד מחר ולבדוק חלופות שייתכן שימנעו את הפרדת התינוק מאמו.

ביום שישי האחרון נערך טקס הברית לתינוק, אלא שהעובדות הסוציאליות הביאו אותו באיחור של שעתיים, וחיכו לאורך הטקס במונית בחוץ, כששוטרים במדים אזרחיים משגיחים מבפנים.

מאבקה של ד' להחזרת בנה התינוק אליה לא יהיה קל. רשויות הרווחה טוענות כי מסוגלותה הנפשית נמוכה ואין לה את היכולות להיות לתינוק לאם, כשהיא בעצמה ילדה שהביאה אותו לעולם מדודה שנמצא בכלא. אבל ד', בני משפחתה ופרקליטתה מתכננים מערכה עיקשת, שלטענתם תחשוף לעיני כל את אכזריותם של שירותי הרווחה.

מקור : פשעי משרד הרווחה

מודעות פרסומת

חשיפה: עו"ס אולי זמיר דוידוביץ תופרת תיק יחד עם אמא מסוממת לאבא ומשקרת לבית משפט

עובדת סוציאלית בשם אולי זמיר-דוידוביץ עוזרת לאמא שהיא גם חברה שלה לתפור תיק לאבא כדי לקחת לו את הילד!

אולי

ההתקשרות הבלתי תיאמן הזו כוללת שקרים לבית משפט, הנחיות האמא איך להגיד מה ומתי, יושבות יחד לכתוב תסקירים ועוד…

לפניכם מספר קטן של התכתבויות בין אולי לבין האמא שבהן היא מנחה אותה מה טוב למשפט וקובעת איתה שתבוא אליה למשרד כדי שיכתבו תסקיר נגד האבא ביחד!

תיאום 1

תרגעי הוא לא יצליח אני איתך

אולי תבריזי לו

בואי מחר ונשלח תיקון

מנחה אותה מה טוב למשפט

קובעות לכתוב תסקיר 1

קובעות לכתוב תסקיר 2

הזדעזעתם כבר? עוד לא? אז חכו….
ראשית תבינו על איזו אמא "נהדרת" מדובר, הנה הקלטה שלה עם עורך הדין שלה קובי שאגב, לוקח סקס כתשלום עבור שירותיו ולא רק מאותה אמא (ההוכחות במערכת אבל זה סיפור נפרד)

וגם צילום של סמס ששלחה האמא המדהימה הזו שאולי זמיר דוידוביץ כל כך רוצה שתגדל את הילד שלה :

עכשיו  אני עושה סמים

אתם כבר בשוק? עוד לא? טוב אז הגיע הזמן לחשוף את אולי – העובדת הסוציאלית שעושה עבודת קודש לדברי משרד הרווחה….
קודם תקראו את המכתב ששלחה אולי לשופטת, אם אני הייתי שופט ורואה כזה תסקיר של עובדת סוציאלית? הייתי לוקח את הילד מהאבא מיד!!!! כי עובדות סוציאליות הן בעלות מקצוע לא? (נאמר באירוניה כן?)

התסקיר השקרי של אולי


אבל…… נפלה לידינו ההקלטה!!!! אותה הקלטה שאולי זמיר דוידוביץ – עושת עבודת הקודש דיברה עם הילד שכפישהיא כותבת לשופט "התקשר אלי הילד בבכי קורע לב ולקח לי דקות ארוכות להרגיע אותו" ועוד מוסיפה שהילד סיפר לה באותה שיחה ש "מציקים לו, משפילים אותו ומעצבנים אותו" נשבע לכם שהקשבתי 20 פעמים ובשלוש המילים שהילד אמר? "מציקים לי" אבל רגע….
שימו לב לדברי אולי מי אשם – האבא!!!!! שבשום אופן לא מצליח לראות את צרכיו של הילד!!!

וואו אולי… את מרגשת בעבודת הקודש שלך, אני רק מקווה שהכתבה הזו תגיע לשופטת פאני גילת כהן כי מעניין אותי לא מה היא תחליט על הילד אלא מה ואם היא תחליט לגבייך….

אז הנה לכם קוראים יקרים עבודת הקודש של העובדים הסוציאליים, טובת הילד של העובדים הסוציאליים והכי חשוב גברת שופטת פאני גילת כהן – אולי תאשים אותך בסוף שאת זו שחתמת על הבקשות, היא "רק עשתה עבודת קודש" והגישה לך את דעתה המקצועית.

מקור : מוטי לייבל – עיתונאי, תחקירן

תגלית מפתיעה : עשרות שוטרים ברחבי ישראל הוגדרו כמסוכנים לילדיהם

איפה הסעד

לאחר פניות של מספר אנשי משטרה התגלתה האמת המזעזעת, שוטרים אשר מונו על ידי ממשלת ישראל להגן ולשמור על הציבור הרחב,
מינוי הכולל בחובו אחזקת כלי ירייה ואמצעים שונים אחרים ללוחמה במצבים שונים מנועים להיפגש עם ילדיהם על ידי שלוחה אחרת של אותה ממשלה והיא משרד הרווחה בטענה כי הם מסוכנים לילדיהם .

אותם שוטרים מסתבר פוגשים את ילדיהם במרכז קשר אחת לשבוע למשך שעה אחת בלבד
אם כן מדוע אין הם פוצים את פיהם? מדוע אין הם נלחמים תוך כדי הבעת עמדה בבתי המשפט כי לא ייתכן שמשרת ציבור יישא כלי נשק כדי לשמור על כולם אך לילדיו הוא מסוכן?
לאחר שיחות בנושא עם עורכי דין הובהרה הנקודה, ברגע שאיש משטרה יציג את העמדה הזו בבית המשפט, ייאלץ בית המשפט למנוע מאותו איש משטרה לשאת כלי נשק ובכך למעשה יאבד את מקום עבודתו.

אנשי המשטרה למעשה כלואים בלופ אשר אין ממנו למעשה מוצא.
ניסינו להבין אם כך המצב, מדוע אותם שוטרים אשר מודעים למצב הלא צודק, לפשעים אשר מתרחשים כלפיהם.. עוזרים לאותן עובדות סוציאליות אשר ניתקו אותם מילדיהם עצמם לנתק אבות ואמהות אחרים?
לאחר שיחות (חסויות כמובן) עם מספר לא קטן של אותם שוטרים הבנו,
מדובר במקור פרנסה.. אין הם יכולים לסרב פקודה או לסרב לבצע משימה זו או אחרת אשר קיבלו ממפקדיהם.

סגן מפקד משטרת פתח תקוה רפ"ק א' התאבד בירייה בדיוק בגלל ניתוקו מילדיו

במדינת ישראל עשרות אלפי אנשים מנותקים מילדיהם, בכל רגע נתון נמצאים בהשמה חוץ ביתית כ 100,000 ילדים ונוער מתוכם לפחות 80,000 הוצאו בצווי חירום!
חוץ מהם, אלפי אבות בעיקר אך גם אמהות פוגשים את ילדיהם אחת לשבוע במקרה הטוב במרכזי קשר.
נניח לרגע לאותם אנשי משטרה שמנותקים בעצמם מילדיהם, בכמות כזו של ילדים שמנותקים מהוריהם בצורה זו הוא אחרת ובהתחשב בעובדה שישראל היא מדינה קטנטונת עם אוכלוסיה מועטה, הסיכוי שכל שוטר יכיר מקרוב חבר או בן משפחה שמנותק מילדיו הוא עצום.

וכאן נשאלת השאלה האם שוטר חייב למלא פקודה ויהי מה?
הרי גם בצבא קיים המושג פקודה בלתי חוקית אז האם היא קיימת גם במשטרה?
בוודאי שהיא קיימת אבל להבדיל, בצבא נכנסים מקסימום לתקופה קצרה לכלא צבאי או למעצר (תלוי בחומרת סירוב הפקודה)
אך במשטרה מדובר בעתיד של אותו שוטר, בפנסיה,בקידום וכו'.

אנשי משטרה רבים אינם רוצים להיות שותפים לאותם מעשי פשע של העובדות הסוציאליות שבגינם הם צריכים ללוותן לגני ילדים ובתי ספר או לבתים של אמהות ואבות באישון ליל ולקחת בכוח את ילדיהם אך הם אכן בבעיה.

גם בגרמניה הנאצית שלאחר המלחמה טענו רבים מחיילי האס אס "רק מילאנו פקודות" אתם מאמינים שזה הסיר מעליהם את הנטל והאחריות לפשע?

חלילה שנשווה את משטרת ישראל לחיילי האס אס אבל לשם ההקבלה :
שוטר מקבל פקודה ללוות עובדת סוציאלית לחטוף ילדים מהוריהם, הוא מלווה אותה, הילדים נלקחים משם למרכזי חירום ששם הם מוכים, מסוממים ולעיתים נאנסים כאשר הם יוצאים אחרי שנים מאותם מוסדות, הם מכורים לסמים, זרוקים ברחובות ומגיעים לפשע ולזנות ובמקרים רבים מתאבדים או פשוט מתים והכל בחסות "אני חייב לבצע פקודה, אני רק חייל של המערכת, לא אני קובע"
בגרמניה הנאצית, חיילי האס אס היו ניגשים לבתים לוקחים את כולם, גברים נשים וילדים… שמים אותם בגטאות, שם הם מורעבים, מוכים, נאנסים ונרצחים והכל לטענתם היה בחסות "הייתי חייב לבצע פקודות, אני רק חייל של המערכת… לא אני קובע"

האם היו צריכים אותם חיילים בגרמניה להגיד עד כאן? את זה אני לא מוכן לעשות? בוודאי!
כנ"ל לגבי אנשי המשטרה, הגיע הזמן שתבינו – להגיד אני רק ממלא פקודות לא יעזור לכם ביום הדין.
אתם מודעים לכך שקורים פה פשעים והמצחיק הוא? שגם נגדכם ונגד בני משפחותיכם או חברים טובים ואתם עומדים חסרי אונים.
חסרי אונים כי עדיין לא למדתם שצריך, מותר וחובה להגיד לפעמים לא!
הבעיה היא שמדינת ישראל כהרגלה אסרה על התאגדות אנשי משטרה ובכך מונעת מהם למעשה להביע עמדה.

שוטרים אשר מנותקים מילדיהם ורוצים עזרה בצורה אנונימית להאבק באותו ממסד שמעסיק אותם להשבת ילדיהם לחיקם, שרוצים שילדיהם ישובו לקרוא להם אבא, מוזמנים ליצור קשר במייל moti.leybel@gmail.com
הכל בצורה חסויה לחלוטין, כי אנחנו תאמינו או לא, נאבקים פה גם בשבילכם.