יובל גנור רשת ב’: המשטרה גוף שאי אפשר להאמין לו

יובל גנור רשת ב (צילום מסך)

בתמונה: הידיעה ברשת ב’ (קרדיט: צילום מסך אתר רשת ב’)

במאמר המערכת, כך פורסם, אמור להתייחס עורך החדשות של קול ישראל ורשת ב’, יובל גנור, לאירוע בו ירו שוטרים למוות בנוסע הרכב.

גנור בוחן את טענות השוטרים שדיווחו כי המכונית נסעה בצורה מאיימת, ואת טענת השוטרים כי הבחינו שכוונת הנהג לדרוס אותם.

השבוע, אומר גנור, התברר שלא היה כל ניסיון דריסה, והירי הזה בוצע, למעשה, שלא לצורך.

רק היום (שישי) נודע עוד סיפור אחד מיני רבים, בו המדינה נאלצה לשלם פיצוי של חצי מיליון שקלים לראש מועצת גן יבנה, דרור אהרון, שזוכה מעבירה שבדיעבד נמצא כי המשטרה לא דייקה כשקבעה כי בוצעה ביוזמתו.

מאמרו של גנור, פותח פתח לשאלות נוספות, האם ידיעות הנשמעות חדשות לבקרים מן המשטרה אשר קובעות לעיתים אם אדם זה או אחר יצא לחופשי או יכלא, או לדוגמא יוארך מעצרו, “על פי מידע מודיעיני” אינם המצאות בדיוק כמו סיפור הדריסה?

מי יבטיח לנו שהצהרה עלומה כגון “מידע מודיעיני”, שמן הסתם נועדה לכתחילה לסתום את הגולל ולא לאפשר פרטים נוספים, אינה בדיעבד מניפולציה של המשטרה, או גרוע מכך, הונחתה מלמעלה?

אף אם נאמר כי מדובר בטובת הציבור לדעתם של קציני המודיעין, עדיין זאת דעתם, והנה מתברר שדברי השוטרים אינם בהכרח אמת, או לפחות דברים הבאים ממקום נכון. למותר לציין שאין להכליל בכך את כל הארגון.

קצרה היריעה מלהכיל כתבה שתעסוק בכל ההיבטים המדאיגים העולים מהשאלות הקשות הללו. לפחות דבר אחד אפשר ללמוד מכך, המתאים גם לחודש הרחמים וסליחות אלול. כששומעים שהמשטרה “על פי מידע מודיעני” קבעה כי למאן דהוא כך וכך, לא נמהר כל כך לקבל ולשפוט את אותו אדם, כי מי יודע מתי תגיע הידיעה “התברר של כך היה”…

מקור : טודיי

מודעות פרסומת

ביטוח לאומי הודה בגבייה לא חוקית של 25 מיליון שקל מנכים

שני גמלאים נכים הגישו תביעה ייצוגית נגד המוסד לאחר שגילו כי נגבו מהם דמי בריאות פעמיים – גם מהשכר וגם מקצבאות הנכות. לפי התביעה, עשרות אלפי נכים עובדים נפגעו מהגבייה הכפולה. המוסד: "מדובר בטעות מחשב"

מיקי פלד 22.03.16, 06:55

המוסד לביטוח לאומי נאלץ להשיב 25 מיליון שקל שגבה ללא הצדקה מאלפי נכים עובדים מאז 2013. בתצהיר שהגישו אנשי המוסד לבית המשפט המחוזי בלוד בתחילת השבוע הם הודו כי נעשתה גבייה מיותרת וכי החלו להחזיר את הכסף לחשבונות הבנק של הנכים.

התצהיר הוגש במסגרת בקשה לתביעה ייצוגית נגד המוסד שהגישו שני נכים המקבלים ממנו קצבת נכות שגילו לפני כמה שנים כי ביטוח לאומי גובה מהם דמי בריאות גבוהים מהמותר בחוק. השניים, באמצעות עורכי הדין ליאור טומשין ודוד שוורצבאום ממשרד מרקמן את טומשין, טענו שהמוסד מנכה להם דמי בריאות גם מקצבת הנכות וגם מהפנסיה שלהם, בניגוד לחוק. על פי החוק, ביטוח לאומי רשאי לנכות מקצבת הנכות את דמי ביטוח הבריאות המינימליים, 103 שקל בחודש, אבל במקרה שלנכה יש הכנסה כלשהי מעבודה או פנסיה הוא צריך לגבות את דמי הבריאות מההכנסה הנוספת ולא מקצבת הנכות.

כך לדוגמה, מקצבת נכות של אחד התובעים שהיקפה 1,522 שקל בחודש נוכו 103 שקל. לאחר שפנה לביטוח לאומי בעבר בבקשה להפסיק את הגבייה המיותרת, קיבל תשובה שהגבייה של דמי הבריאות מקצבת הנכות ומהפנסיה תקינה, והחליט לתבוע. משהוגשה הבקשה לתביעה ייצוגית ביקש ביטוח לאומי לפסול אותה, מכיוון שלדבריו, "התנהלות המבקשים אינה מבוססת על דאגתם לקבוצה, אלא על ניסיון חסר תום לב לייצר מחלוקות שלא לצורך במטרה לנסות להגדיל את הגמול ושכר הטרחה".

אילוסטרציה

אילוסטרציה                                              צילום: shutterstock

על פי הערכות התובעים, ביטוח לאומי גבה ביתר מכ־27 אלף נכים עובדים, ובאופן אירוני המדינה עושה בשנים האחרונות מאמצים גדולים כדי לשכנע כמה שיותר נכים לצאת לעבוד בהבטחה שקצבאות הנכות שלהם לא ייפגעו. נוסף לכך, התובעים טוענים כי יש עוד כ־20 אלף נכים המקבלים פנסיה מוקדמת ויש חשש שגם אצלם מתבצעת גבייה ביתר.

המשמעות היא שלפי טענת התובעים, ההחזר הנוכחי שמבצע ביטוח לאומי רלבנטי רק לקבוצה של כ־10,000 נכים לכל היותר. כלומר, אם טענות התובעים נכונות אז מדובר בקבוצה של כ־47 אלף נכים עובדים או מקבלי פנסיה שביטוח לאומי גבה מהם סכום עודף של 112 מיליון שקל בשנים 2014–2015 סך הכל, ומכאן שההחזר הנוכחי שהודה בו המוסד הוא

רק קצה הקרחון.

לטענת המוסד, טעויות מהסוג הזה מתרחשות מדי פעם בשל תקלות במחשבי המוסד, ובימים אלה הוא מבצע מחשוב מחדש כדי למנוע זאת. הבעיה היא שגם אם תקלות מתרחשות, אין מספיק מערכים שיאתרו את התקלה, לא בתוך ביטוח לאומי וודאי שלא בקרב האוכלוסיות המוחלשות שמקבלות את הקצבאות ולא בהכרח יודעות מהי גובה הקצבה הנכונה, מהם הניכויים המותרים וכדומה. מלבד זאת, הגבייה ביתר מנכים היא בעיה שמוכרת לביטוח לאומי כבר כמה שנים בעקבות תביעה אחרת שהוגשה נגדו ב־2011, שבסופה התחייבו אנשי המוסד לעשות סדר כדי שמקרים כאלה לא יישנו.

מביטוח לאומי נמסר: "אנו מקבלים מידע ממעסיקים בתום שנה ורק לאחר עדכון מרשות המסים. הדבר מוביל לכך שאדם שקיבל קצבת נכות והחל לעבוד, מנוכים ממנו דמי בריאות גם מהקצבה וגם משכרו, כי לא ידוע לנו שהוא עובד. הובלנו שינוי חקיקה ומעסיקים יחויבו לעדכן באופן שוטף".

פרסום ראשון: 22.03.16, 06:55

מקור : כלכליסט

דו"ח הסניגוריה הציבורית: "חפים מפשע מרצים מאסרים כבדים"

בנוסף: מרבית העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסניגור לפני חקירתם במשטרה .

יאיר אלטמן

פורסם ב: 04.09.2016 02:31עודכן ב: 04.09.2016 07:22
הסנגוריה הציבורית: "חפים מפשע יושבים בכלא"
  • הסנגוריה הציבורית: "חפים מפשע יושבים בכלא"
"הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה כי קיימת בישראל תופעה, שאינה זניחה ואינה שולית, של חפים מפשע המרצים מאסרים כבדים". כך קובע דו"ח הסניגוריה הציבורית לשנת 2015.
הדו"ח הוגש הבוקר לשרת המשפטים ולוועדת הסניגוריה הציבורית. עוד עולה מהדו"ח כי מרבית העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסניגור לפני חקירתם במשטרה, וכי המשטרה מבצעת חיפושים בעירום על גופם של עצורים בתחנות המשטרה בניגוד לחוק. ביקורת נוספת עוסקת בטיפול לקוי בתלונות על אלימות שוטרים ובעצורים שנשלחו לבדיקות פסיכיאטריות ונכבלו בבתי החולים.
הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, מסר:
אנו רואים חובה להציף גם שורה של בעיות מהותיות העומדות על סדר יומה של מערכת המשפט הפלילית, שיש לקוות כי תבואנה על פתרונן בהקדם.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:
משטרת ישראל פועלת כדין, תוך הקפדה יתרה על זכויות נחקרים, מתלוננים וקורבנות עבירה, ותוך איזונים ראויים בין טובת החקירה לזכויות אלה .

מקור : ישראל היום

קישור לדוח : משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית לשכת הסניגור הציבורי הארצי

מקור לדוח כתבה : קישור