האמא נדיה אליוכין ז"ל התאבדה לאחר שבתה נלקחה ממנה על ידי משרד הרווחה


בדוח עליו חתום אהוד חלק, פסיכולוג קליני, מרכז חירום לילדים בסיכון נווה מיכאל פרדס חנה, נכתב על ידו הדברים כלהלן: "XXX בת 12, נראית כפי גילה. ילדה יפה, אסתטית ומטופחת מאוד. מבנה גוף רזה. שיער בהיר ארוך אסוף בצמה, עגילים צמודים. הגיעה לבושה בבגדים נקיים ותואמים למידותיה ולמזג האוויר. עצמאית בתפקודה היומיומי. פגישות האבחון הראשונה והשנייה התקיימו בתקופת ההרחקה של האם. נושא זה עלה בשיחה עם XXX שהביעה געגועים לאימה וחיכתה בקוצר רוח לפגוש אותה. … ומעבר לעצב בעת שדיברה על אימה שאינה יכולה לראותה כבר קרוב לחודש… נראה כי הברית החזקה עם האם קשורה היטב בצרכי התקשרות."
מן המפורסמות הוא שפקידות הסעד הן אלו שמכתיבות "למומחים" את המסקנות שיתאימו לרצונן. מומחה שלא מספק את הסחורה, דינו אחת הוא, להחליף אותו במומחה אחר שיבצע את הנדרש ממנו על ידי פקידת הסעד.
האמא נדיה אליוכין ז"ל התאבדה לאחר שבתה נלקחה ממנה על ידי משרד הרווחה בצו חירום ממשמורתה.
נדיה היא אם חד הורית. האבא של הילדה נפטר לפני חצי שנה ממחלה קשה, והבת טופלה במסירות ואהבת אין קץ על ידי האמא ובן זוגה התומך.
בין האמא לבת התקיים ויכוח סתמי על גלישת הבת באינטרנט ברשת הפייסבוק, האמא ניתקה את האינטרנט בבית.
הילדה סובלת מוריד רגיז על יד האף, תופעה שקיימת אצל ילדים, וכשהיא מבצעת פעולות הכרוכות במאמץ, או מתרגזת, נוזל לה דם מהאף.
במהלך הויכוח שהתקיים במרפסת בין האמא לבת, נזל לילדה דם מהאף. 2 חברותיה של הבת עברו ברחוב וקראו לילדה לבוא איתן.
האמא אמרה לבתה, לכי לטייל עם חברותייך. אותן חברות התקשרו למשטרה, ואמרו שהאמא מרביצה לבת שלה, דבר שלא היה ולא נברא. הן חשבו שבכך, האמא תחבר תחבר את האינטרנט בבית בחזרה.
אלא שכעבור זמן קצר, הגיעה משטרת חדרה עם פקידת סעד לחוק הנוער לבית של האם, עצרה את האם באלימות, והוציאו צו חירום ללקיחת הילדה מהאם למרכז חירום נווה מיכאל.
הילדה צרחה בבהלה, לא הבינה מה עושים לאמא שלה.
האמא נחקרה ונעצרה בכלא קישון למשך 3 ימים והואשמה באלימות כלפי בתה, דבר שלא היה ולא נברא. במהלך החקירה הוטחו באם האשמות שקר.
מודגש:
האם ללא עבר פלילי, ללא רקע נפשי קודם, לא פנתה מיוזמתה לשירותי הרווחה, אישה עובדת כמרפאה בעיסוק עם בעלי חיים, מצאה עצמה בסיטואציה לא נורמלית בה היא מואשמת באלימות כלפי בתה היחידה.
פקידת הסעד אמרה לאם שהיא יותר לא תראה את הבת שלה.
שלושת ימי המעצר, הטחת האשמות השווא והחקירות המתישות, והאמירה של פקידת הסעד שיותר היא לא תראה את בתה, הביאו את האמא לקצה גבול היכולת שלה לספוג את הזוועה. האמא לא יכלה לשרוד בלי הבת שלה, ותלתה את עצמה ביום 24/6/14.
יום 28/6/14 הוא יום הולדתה של האם נדיה אליוכין, היא היתה אמורה לחגוג 39 שנים ולחגוג עם בתה ובן זוגה את יום הולדתה.
נדיה אליוכין התאבדה לאחר ששירותי הרווחה התערבו בחייה וגרמו לה לחנק נוראי. במקום לסייע, הטיפול של הרווחה הוא אלים וברוטלי לצרכי סחר בילדים.
הילדה היא תלמידה מצטיינת ואהודה על חבריה בבית הספר, מטופחת ומושקעת והיתה משוש חייה של האם. ללא הבת האם לא שרדה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s